מימון נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א ואח'

החלטה

מבוא וטענות הצדדים

בפני בקשת המבקשת/הנתבעת לעיכוב ביצועו של פס"ד שניתן בעינינו של המשיב/התובע ובו חויבה המבקשת, מבטחת בביטוח חובה, בנזקי הגוף שנגרמו לתובע בשל שתי תאונות דרכים בהן היה מעורב ובהן חויבה כאמור בסכום של 251,016 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד ואגרה והכול לאחר הגשת ערעור לביהמ"ש המחוזי.

המבקשת טענה כי ערערה הן כלפי חובתה לשלם לתובע פיצוי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים,תשל"ה-1975 והן כלפי שיעור הפיצוי שנפסק, תוך פירוט הטענות השונות.

המשיב טען, כי אין מקום לעיכוב ההליכים באשר אין כל בדל ראיה לטענות המבקשת.

דיון

אין חולק כי עצם הגשת ערעור על פסה"ד אינה מהווה טעם לעיכוב ביצועו. לשם כך נדרש ביהמ"ש לבחון שניים אלה. האחד סיכויי הערעור והשני מאזן הנוחות.

בכל הקשור לסיכויי הערעור, מתקשה ביהמ"ש שנתן פסה"ד לבחון עצמו פעם נוספת לאחר שהכריע את הדין בפסה"ד אותו נתן וקשה לבוא לביהמ"ש בעניין זה בדרישות לסבור אחרת. ולמרות זאת, אומר כי בחנתי טיעוני הערעור כפי שהועלו בבקשה, אך לא מצאתי כי קיים טעם אמיתי לפיו יתקבל הערעור בביהמ"ש המחוזי לאחר שביהמ"ש ניתח את המצב העובדתי וחבות המבקשת לתשלום הפיצוי לאשורם. בכל הקשור לשיעור הפיצוי, למרות שיתכן מהתבוננות ראשונה כי מדובר בפיצוי על הצד הגבוה, עדיין מצוי זה במתחם הסבירות בעיני ביהמ"ש דנן.

בכל הקשור עם מאזן הנוחות], מובן כי בפס"ד כספי עסקינן וככזה לא נוטה ביהמ"ש לעכבו על נקלה. מחובת המבקשת להוכיח כי לא תוכל או יקשה עליה עד למאוד לגבות הסכום שנפסק ככל שיועבר לידי המשיב. בעניין זה אין די בטענה בעלמה ויש להוכיח זאת באופן מפורש. (ר' ע"א 11909/04 כלל נ' חסין (17.1.05) פס"ד של הש' ג'ובראן בו נקבע כך:

"הכלל הרחב קובע, כי 'הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים'. רק במקרים חריגים יעוכב ביצועו של פסק-הדין, במיוחד כאשר עסקינן בפסק-דין כספי. כך, למשל, יינתן עיכוב ביצוע כאשר המבקש מצליח להראות כי באם לא יעוכב פסק-הדין, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, היה וערעורו יתקבל. נטל השכנוע, כי קיים נימוק אשר יצדיק היעתרות לבקשה, מוטל על המבקש (ראו ע"א 2965/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו ואח', פ"ד נ (1) 668, 672; ע"א 6626/96 בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה, פ"ד נ (5) 403).ב

כידוע, כלל הוא, כי פסק-דין לתשלום כסף אינו מסווג בגדר אותם עניינים חריגים, אשר לגביהם נוטה בית-המשפט להיענות לבקשת עיכוב ביצוע, שהרי מימוש פסק-דין לתשלום כסף הינו בדרך-כלל הפיך על דרך ההשבה (ראו ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל שיווק מוצרים והפצתם בע"מ, פ"ד נו (4) 178, 181). כדי לזכות בעיכוב ביצוע של פסק-דין כספי, מוטל על המבקש להראות שאם יזכה בערעור לא יוכל לגבות בחזרה מן התובע את כספו. טענה בדבר מצבו הכלכלי של הזוכה וחוסר יכולתו של זה להשיב את אשר זכה בו באם יפסיד בערעור, אינה יכולה להיטען בעלמא וצריכה להיות מבוססת (ראו ב"ש 978/84 שיכון עובדים בע"מ נ' מלובנציק, פ"ד לח (4) 5). ").""""""

בעניינינו נדמה כי לא מוכח בעניין יכולת ההשבה דבר למעט טענה בעלמא וגם מטעם זה אין מקום לעיכוב הביצוע.

סיכום

במצב דברים זה דין הבקשה להידחות.

המבקשת תישא בהוצאות המשיב נשוא בקשה זו בסך 3,000 ₪ + מע"מ.

ניתנה היום, י"ט סיון תש"ע, 01 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: